shadow

בית הספר תחכמוני ביה”ס העממי השני שלי

כן, אני כזה עממי שהיו לי שניים

מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך ולפי פרשנים וחז”ל היה תארו של המלך דוד עצמו

 

בית ספר תחכמוני ברחוב הרב קוק בשנות ה-20

בית ספר תחכמוני ברחוב תחכמוני. המבנה הראשי שמתחתיו היה מרתף ששימש כבית הדפוס שבו הודפס עיתון בית הספר. מאחורי צמד צימדי החלונות שכן חדר הטבע הקסום. והחצר ששימשה למסדרי בוקר ומשחק. בצד ימין עמד בית הכנסת ואולם וכן מבנה המסעדה  שאני עדיין זוכר בערגה את הארוחות בה (רק כתורן. היינו דלים מכדי לאכול בה באופן סדיר). מאחורי הביניין היתה חורשה ענקית (בעיני)

המנהל, מרדכי צבי אילן

המקור להלן הינו מויקיפדיה – בית הספר “תחכמוני” בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב הרב קוק, ליד רחוב הנביאים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם “תורה עם דרך ארץ“, ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית רחביה. הקמת בית הספר עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים, ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש.

ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת תרפ”ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם “אהל שם” אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה “אהל מרדכי” על שמו של המנהל מרדכי צבי אילן.”‏[1] מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב “בית ספר עירוני לבנים” הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל בית הרב קוק.

בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד.

כיום משמש המבנה את בית הספר החרדיתלמוד תורה “המסורה”, המשמש את המגזר הליטאי

 

 כאן אני רוצה לציין את המורים מבית הספר הזה שאני בחיבה והערכה רבה

מר צבי טלמון (מונזון), שהיה מחנך דגול ושכולנו הערצנו כבר אז למרות נוקשותו הרבה – העיף אותי מבית הספר כבר ביומי השני…. בצדק רב. בהמשך אני מביא דברים שלמדתי עליו בעת כתיבת פוסט זה

  את מר הלחמי מורה להנדסה. גב’ לפידות המורה לטבע,

http://lorberboim.com/wp-content/uploads/2014/06/MG_2135_resize.jpg

טלמון נולד בירושלים בשנת 1922. בילדותו למד בבית הספר תחכמוני ובישיבת עץ חיים. לאחר מכן למד מקרא בבית המדרש למורים מזרחי. בשנת תשמ”ד1984 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים בעברית וארמית (נושא עבודתו: “בחנים לשוניים בפתגם הארמי שבתלמוד הבבלי”).
שימש כמורה בבית הספר תחכמוני וכן כמורה למוזיקה. בבית הספר ייסד מקהלת נערים, שהופיעה בין היתר בבית הכנסת תחכמוני וליוותה את החזן מנחם מנדל טירנובר. טלמון כיהן עצמו כחזן בימים הנוראים בבית הכנסת ביל”ו ובית כנסת היכל הבנים בכפר שמריהו. כמו כן הופיע בשידורי הרדיו של קול ישראל כזמר ביצירות ליטורגיות ושירי חול. כשהוקם היכל שלמה בירושלים, הוזמן טלמון לנצח על מקהלת גברים ונערים שליוותה את התפילות שנערכו במקום.

להלן דברים ששלח לי חברי לכיתה מביס מוריה, מר אליאב שוחטמן

חיים, אני מעביר לך דברי הספד שאמר סבא שלי על המנהל שלך בתחכמוני, שאני עוד הכרתי אותו. שסבא שלי, הרב יהושע קניאל מחיפה, כותב עליו: “שארי”. עד כה טרם עלה בידי לברר כיצד אנחנו קרובים.

 אליאב

מרדכי צבי אילן[1]

אילן רב שורשים, רב ענפים ורב פירות ופארות. מרדכי גדול ליהודים. גדול בתורה, בחכמה ובדעת. גדול במעשים ובמידות. גדולה הייתה שימושו אצל גדולי ישראל, ורבה וגדולה הייתה עבודתו החינוכית.

  ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. בימים שהיה צעיר  לימים, היה הולך מישיבת תורח חיים בקומתו התמירה, ורושם מיוחד היה משרה על כל רואיו. סוג של בן ישיבה חדש. לא כמו שהיו רגילים בזמן ההוא בני ישיבה, ילידי וחניכי ירושלים.

  ולא יכרע ולא ישתחוה. כשיצא מכותלי הישיבה והבין שיש צורך במגמה חינוכית אחרת, שתהיה תורה ודרך ארץ כרוכים יחד, הוא הלך בדרכו ולא חת מפני כל, ויסד את חדר תורה תחכמוני, שהיה המוסד הראשון בירושלים מסוג זה. הוא לא כרע ולא השתחווה להצעות חשובות לעלות במעלה יותר גבוהה, לעבור לחינוך שאינו לפי רוחו, ולא הסכים לסטות מדרכו בבית הספר הזה. הוא הישרה רוח מיוחדת על ההורים ועל התלמידים. תלמידים לאלפים הקים, ועליו נאמר: “ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד” – אלו מלמדי תינוקות וגבאי צדקה (בבא בתרא ח, ע”ב). כי נוסף על גדלו בתורה ובמקצוע החינוך היה גם עסקן למופת, נוח וחביב לבריות. “ולא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא כבו הגשמים אש של עצי המערכה” (אבות ה, ה)…[2].

[1] מייסד בית הספר תחכמוני בירושלים. נפטר י’ מנחם אב תשי”ז. דברים לזכרו. ראה גם הדרן על שישה סדרי משנה, עמ’ XXX לעיל, הערה XXX. [ראה אודותיו: ד’ תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז, עמ’ 2908; י’ רפאל, עורך, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, עמ’ 94].

[2] עד כאן נמצא, וההמשך חסר. בספר “שדה אילן”, ספר זכרון לר’ מרדכי צבי אילן, ירושלים תשי”ט, עמ’ 55, התפרסם, תחת הכותרת: “בחינת צדיק”, הדרן בסיום המשנה, לזכרו. ראה לעיל, שער שלישי, הדרן על שישה סדרי משנה, סי’ א, הערה 1. בפתח הדברים, באה ההקדשה כדלהלן: “לעילוי נשמתו של אותו אילן נאה שהיו שרשיו עמוקים, ענפיו מרובים ופרותיו מתוקים, שארנו ומיודענו הרב ר’ מרדכי צבי אילן ז”ל”.

http://lorberboim.com/wp-content/uploads/2014/06/MG_2135_resize.jpg.

Author