shadow

כותרת הסיפור הוא על הבהמה השוודית, רק אחת מיני רבות ומוסיף מעשה שאירע במקומותינו (בתאילנד) סיפור מעשה אמיתי שסיפרה לי לק

מוסר כפול: הצביעות של שרת החוץ השוודית

השרה הטיפה מוסר לישראל והזהירה מפני קריסה כלכלית בשל גל המהגרים

מצטט בזה את הקטע המעניין מהמאמר ובהמשך כאמור סיפורה של לק

בעקבות הטור שלח לי אחד הקוראים את הסיפור הבא, ואצטט אותו כלשונו: “גרתי שנה בניו־זילנד, בעיר טאקאפונה. שכרתי דירה בשכנות לזוג מאורי צעיר. למרות שהאישה הייתה בהריון, הם סירבו להינשא. מאוחר יותר התברר לי למה. הממשלה הניו־זילנדית מספקת קצבה שערורייתית לאימהות חד־הוריות עד שהילד בן 18.
“באחת משיחותיי איתם על התרבות וההיסטוריה המאורית שהם היו מאוד גאים בה, הכה בי ברק. לואי הסביר לי שאת המסעות הארוכים בים שרדו אבותיו בעזרת עבדים חיים ששימשו כמזון זמין וטרי. אך לא זו הסיבה שהוכיתי בתדהמה.

,כשהתחלנו לדבר על קניבליזם שאלתי אותו בצחוק ‘מה החלק הכי טעים’. מובן שלא ציפיתי לתשובה. זה לא משהו שמופיע בספרי ההיסטוריה. ‘האצבעות’, ענה לואי ללא היסוס וללא שמץ צחוק. ‘כולם יודעים את זה’, בת זוגו הנהנה בחן. בלילה, כשהלכתי לישון, פתאום זה חלחל למוחי: ‘אני מדבר עם פראים בלבוש אדם’. הזיכרון הקולקטיבי שלהם כל כך חזק, ועדיין טרי

עד כאן אראל סגל

 

סיפור מעניין, א-פרופו אצבעות:
שאלתי את זוגתי שנולדה בתאילנד ואני מכיר את חיבתה לאצבעות העופות, איזה חלק היא מעדיפה וסיפרתי לה את הסיפור המאורי שהובא לעיל.
היא בתמורה סיפרה לי, סיפור אמיתי

אישה בתאילנד, נשואה, שהמאכל האהוב עליה היה בשר אצבעות עוף בסלט, מתובל לעילה כמקובל בתאילנד, התחברה עם חברה נשואה אחרת, וחמדה את בעלה של זו.
כשהנבגדת גילתה זאת הכינה לחברתה הטובה הזו את הסלט שהיא אוהבת. אחרי שאכלה אמרה שהסלט מצויין אבל הבשר קצת שונה. מה זה

החברה גילתה לה שאלה היו אצבעותיו ובהונותיו של הבעל הבוגדני.

מה שמטריד אותי בכל הסיפור הינו האופן בו התבוננה באצבעותי

למאמר המלא של אראל סגל

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/737/160.html

Author