Ben Gurion sheperds with sheep on the hill, Meona, Israel.
.בן גוריון רועה על הגבעה, מעונה, ישראל
לפני כעשור ביליתי כמה חודשים במגורים בבית במעונה, אשר בגליל בין מעלות לתרשיחה לחופשת ציור ומנוחה – זאת עוד בטרם גיליתי את קיסמי המזרח, תאילנד והסביבה.
באחד משיטוטי בשדות סביב המושב צדתי במצלמתי , הפנטקס המפורסמת, צללית של רועה על הגבעה – ברור שזה לא היה בן גוריון אבל הוא חבש כובע רחב תיתורה.
כשהתחלתי לצייר המרתי את הכובע וציידתי את הרועה ברעמת שיער לבנה בסטייל של הזקן.
הצילום היה למעשה רק צללית אז הרשיתי לעצמי לעצב את כל התמונה להגביה את בן דמותו של בן גוריון בכמה סנטימטרים וגם לצייד את הרועה בכבשונת, על חשבון הבית. וגם זקן לבן רב מידות…
למותר לציין וזה אף מופיע באתר שלי במקום מכובד את ההערכה הרבה שאני חש כלפי הזקן, שמאז לכתו איש בישראל לא הגיע לקרסוליו. בשום תחום.
סיפרה בתו רננה ז”ל סיפור על בן גוריון
אבא הוזמן לנציב העליון בירושלים. הוא הלך בגשם שוטף, וכשנכנס למשרד הנציב,
הסיר את מעיל הגשם הרטוב, ושם אותו על שולחן הנציב.
הזדעזע הנציב ואמר: איך אתה מעיז לשים את המעיל הרטוב על שולחני ?
ענה לו אבא: כך אמר לי צ’רצ’יל לעשות !
ענה הנציב: מה פתאום צ’רצ’יל ?
ענה לו אבא: לפני חודש הייתי בלונדון, והלכתי לפגישה במשרד של צ’רצ’יל.
היה גשם שוטף, וכשנכנסתי למשרדו, הורדתי את המעיל, ושמתי אותו על שולחנו.
אמר צ’רצ’יל: את זה תעשה אצל הנציב העליון בירושלים !
הנה סיפור על דוד בן גוריון, המופיע (לכאורה) ביומנו ועוזר לנו להבין את משמעותו הגדולה של חג הפסח והעוצמה יוצאת הדופן שלו.
בשנת 1954, כשהיה ראש ממשלה, נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג’ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון במידה רבה של התנשאות: “אמור לי, ראש ממשלה – את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה”מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?
בן גוריון ענה לו: “ראה, אדוני המזכ”ל, לפני 200 שנים הפליגה הספינה מייפלאוור מאנגליה ועליה היו המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. אנא ממך, צא לרחובות ושאל עשרה ילדים צפון-אמריקאיים את הדברים הבאים:
מה היה שמו של קברניט הספינה?, כמה זמן נמשך המסע?, מה אכלו הנוסעים במהלך ההפלגה? וכיצד התנהג הים במהלך ההפלגה? יש סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות”.
עכשיו ראה… לפני למעלה מ-3000 שנה היהודים יצאו ממצרים.
אני מבקש ממך שבאחד מנסיעותיך בעולם, תנסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות; שאל אותם מה היה שמו של קברניט אותה יציאה, כמה זמן נמשך המסע, מה אכלו במהלכו וכיצד נהג הים.
כשיהיו בידיך התשובות, ותתפלא, נסה לזכור ולהעריך את השאלה שזה עתה שאלת אותי.”
עצוב. מה חבל
297X420 mm
Soft Pastel drawing on paper. .ציור פסטל רך על נייר
